הילדים רבים ואנחנו מרגישים שהעניינים יוצאים מכלל שליטה

אני בטוחה שאתם אוהבים את כל אחד מילדכם, ואתם מֵצֵרים על כל הכעס והכאב כשהם מכאיבים ומעצבנים זה את זה.בדמיונכם אתם רוצים לראות אותם עוזרים ומעודדים אחד את  השני מבלי שאתם תצטרכו להתערב.

נכון, יש משפחות שכך נראים היחסים שלהם בבית באופן טבעי, אך רוב המשפחות על הגלובוס, בשפות שונות ובמנהגים שונים - מתמודדים עם מריבות בין אחים ואחיות.

המשפחה היא אחד מהמקומות הטובים להתאמן על משא ומתן, ועם מי הכי נוח וטבעי לעשות זאת? עם האחים והאחיות.

"אתה מפריע לי"

 "צא מכאן אני רוצה להיות לבד" 

"הוא לקח לי זה שלי"

 "היא מעצבנת אותי בכוונה"

"זה רק שלי"

משפטים אלה גורמים לילדים לערב את ההורים ולתת להם מנדט לפעולה. במאמר זה אני רוצה להתמקד בעיקר בהחלטה שלכם ההורים, בתפקיד שלכם ובמקום שאתם בוחרים לקחת במריבות בין האחים. 

הצעתי אליכם: 

להחליט לא להתערב במריבות, אלא אם כן זה מסכן חיים.

עם זאת יש להגיד: יש מצבים שמהווים קו אדום עבורכם, שהם אמנם לא מצבים מסכני חיים, אך הם כן התנהגויות שאתם לא מוכנים לקבל בבית, כמו העלבות למשל. החליטו מראש מהם הקוים האדומים שלכם, ובאילו מצבים תתערבו ובאילו מצבים תיקחו צעד אחורה.

כיצד ניגשים לתהליך?

1. בשיחה משפחתית יידעו את הילדים מראש על כך שהחלטתם להפסיק להתערב במריבות שלהם.

2. חשוב מאד להסביר לילדים שאתם לא מתערבים לא מתוך חוסר אכפתיות אלא להיפך, מתוך מקום של אהבה לכל אחד מהם. 

3. שתפו אותם  שמעתה והלאה בכל פעם שינסו לערב אתכם אתם לא תתערבו. שאתם סומכים עליהם שיפתרו את העניינים שלהם בעצמם ויגיעו יחד לעמק השווה. אמרו זאת ללא שמץ של אשמה או הטפת מוסר. 

4. הזכירו לילדים שאתם אוהבים אותם ולכן אתם לא רוצים לנקוט עמדה ולקבוע מי צודק ועל מי לכעוס.

5. הגיעו לתהליך מתוך החלטה פנימית משותפת  של שני ההורים וזכרו כי עקביות היא החלק הגדול בהצלחת התהליך.

אין לנו ההורים סגולת מרפא בדוקה שבעזרתה נוכל להשפיע על הילדים שלא יריבו, וזו גם לא המטרה. ריבים וויכוחים הם הדרך של ילדינו ללמוד לעמוד על שלהם, לוותר ולהתנסות במצבים חדשים, ואיזו דרך טובה יותר לעשות זאת מאשר בתוך המשפחה?

בעזרת התגובות שלנו וחוסר ההתערבות כשופטים, הילדים מתנסים במצבים של חילוקי דעות ולמידה לשיתוף פעולה. אתם תופתעו מהדרכים היצירתיות ומיכולות המשא ומתן שתגלו אצלם כאשר אתם תקחו צעד אחורה והמושכות יהיו בידיים שלהם.

הרשו לי לצטט משפט מתוך הספר "ילדים האתגר" של ד"ר ר' דרייקורס

"בתוך זמן קצר השתמשתי במשפט "אני חושבת שאתם יכולים להסתדר ביניכם".

שתקתי ולא הוספתי אף מילה.

בתוך זמן קצר התרגלתי להתעלם לחלוטין ממה שהתרחש ביניהם, ויום אחד שמעתי את הקטן אומר לאחיו:" עכשיו אני אספר לאמא מה עשית לי!"הילד הגדול ענה לו" אין לך מה ללכת אליה, היא רק תגיד לך שנסתדר בינינו".

נוכחתי לדעת שכך רוב הקטטות התנהלו".

מקווה שאחרי קריאת  המאמר לא תצפו שהבית מיד יהיה שקט נעים, והילדים יהיו כליל השלמות. אולם המריבות יתמעטו, היחסים והערכה בין הילדים ישתפרו ויהיה שיתוף פעולה נעים ביניהם.

עבור התייעצויות פרטניות, אתם מוזמנים בשמחה לפנות אלי במייל.