נתינה ומקלחות

כשנותנים ומתרוקנים, זו הקרבה. כשנותנים ומתמלאים זאת אהבה.את המשפט הזה לימדה אותי חברתי באחת משיחות הבקר שלנו, ואני מודה לה מאז. מצאתי את עצמי חושבת על המשפט הזה מידי פעם בדברים הקשורים בבני ביתי. אני אוהבת אותם ושמחה בכול פעם מחדש לתת ולתת, אבל ישנם מצבים שבהם הם כבר יכולים להסתדר בעצמם והנתינה הופכת להיות סוג של חוסר נוחות מטרידה.

באותם המקרים, המשפט הזה ממקד אותי מחדש, ואז אני תוהה ושואלת את עצמי: האם הנתינה שלי לילדיי כוללת גם שירותים מיותרים? האם הם יכולים להסתדר לבד?

לפי הגישה האדלריינית המושג שירותים מיותרים (והם תקפים בכל גיל) מתייחס לאותם דברים שהילדים יכולים לעשות בעצמם. כשההורים עושים במקום ילדיהם דברים שהם יכולים לעשותם לבדם, הילדים לא מתאמנים בשדה העשייה והתרומה, ולא חווים שיתוף פעולה. חוויה שכזו מפתחת אצל הילדים השקפה מוטעית על החיים שביסודה "אני נולדתי לקבל וליהנות, ומגיע לי לחיות כנסיך ללא מכשולים". וחשוב מכך, הילדים קולטים מסר מאד ברור מההורים: אתם לא מסוגלים/אני לא סומך עליכם. אז איזה ילדים גדלים עם תחושה שהם לא מסוגלים או שאי אפשר לסמוך עליהם? ילדים שלא מקבלים את מה "שמגיע" להם, יגדלו עם תחושת קיפוח שתלווה אותם לאורך כל חייהם. אנחנו ההורים חושבים שבעתיד הילדים יעריכו את הנתינה ואת המסירות אך במציאות ההיפך הוא הנכון. ככל שנותנים להם יותר, הילדים מעריכים פחות את הנתינה של ההורים.

אז מה עושים? מחקרים הוכיחו כי ילדים יכולים לעזור מגיל צעיר מאד. בדיוק כפי שאנחנו מעוניינים שהילדים ירכשו השכלה וידע, עלינו להיות מעוניינים שהם ילמדו להשתתף במטלות, לעבוד לרווחתם, להתחשב בזולת ולקבל על עצמם אחריות בתוך המשפחה. ילדים שיש להם אחריות בבית ולוקחים חלק בהתנהלות השוטפת מרגישים מועילים. ההורים והאחים סומכים עליהם והם מסוגלים לעזור לפתור בעיות, גדלים להיות פחות תלויים באחרים ובעלי ביטחון עצמי גבוה וכמובן דימוי עצמי חיובי.

נוכל להסתכל על מקרה שקורה בכל משפחה-

הילד לא רוצה להיכנס להתקלח.

אמְבַּטְיָה אֲנִי אוֹהֶבֶת,

אַמְבַּטְיָה אֲנִי שׂוֹנֵאת:

קֹדֶם לֹא רוֹצָה לְהִכָּנֵס,

בַּסּוֹף לֹא רוֹצָה לָצֵאת.

(יהודה אטלס, מתוך הספר: "אני רוצה שאמא")

מספר הצעות מניסיונן של אמהות שיעזרו לכם בפתרון הבעיה:

1. תבדקו האם הילדים לא אוהבים להיכנס למקלחת או לא אוהבים להתקלח (אולי אוהבים רק את האמבטיה, ולא את הטוש?)

2. האם לילד יש התנגדות רק בנושא המקלחות או שהוא מביע התנגדות וכעס בעוד נושאים (אוכל, לצחצח שיניים, לסדר את החפצים שלו?

3. חשוב לבדוק שלילד אין כאבי אוזניים או רגישות באוזניים.

4. לפני הכול תהיו שלמים עם ההחלטה שצריך להתקלח.

5. המעיטו בהבטחות שכנועים ובפרסים אינסופיים.

6. שמרו על סדר היום , וחצי שעה לפני זמן המקלחת הזכירו שבעוד חצי שעה אוספים את המשחקים והולכים להתקלח.

7. הכינו את בגדי השינה יחד עם הילדים, בחרו ספר שתקראו ביחד.

8. אולי אפשר לשיר ביחד בדרך לאמבטיה להחליט על צעצוע שילווה אתכם.

9. במידה והילד מתעקש, שאלו את השאלה: "האם אתה רוצה שנעשה זאת בנעם?" יש לעזור לו להיכנס לאמבטיה להתקלח בזריזות ולהציע לילד (תלוי בגיל) להסתבן לבד, לשים כובע מיוחד שלא יכנס בסבון לעיניים... והכי חשוב - לעודד. לדוגמא- "למרות שלא היה לך נעים עשית זאת בצורה בוגרת"

#מקלחת #ילדים